עוד כשלושה חודשים, הנופים ישתנו והכל יהיה כאן ירוק. מרבדי צמחים ועשבים ינשאו אל על וימחישו אולי קצת יותר, את המקום הנפלא הזה.
תל לכיש, היתה עיר מבוצרת ומרכזית בדרום הארץ. המיקום בה העיר נמצאת, היה אסטרטגי וחשוב. ההגנה שהיא סיפקה לתושבים, אפשרה להם לחיות במידה מסויימת של נחת.
העיר נכבשה בשנת 701 לפני הספירה (תקופת חזקיהו מלך יהודה) בידי סנחריב מלך אשור, שהנציח את המאורע בתבליט בארמונו בנינווה.
העיר נבנתה מחדש בתקופת המלכים מנשה ויאשיהו, וחרבה בשנית בידי נבוכדנאצר מלך בבל.
אם תגיעו לכאן בחושך, תוכלו לפגוש באיילות, זאבים, תנים, נחשים, ועוד חיות רבות שיוצאות כשמרגישות מוגנות יותר. במהלך הבוקר הנפלא בו ביקרנו, כמעט ולא ראינו חיות פרט לרשרושי עלים שרמזו לנו שהן מסתתרות, וצרצר לבן מוסווה היטב עד שקיפץ וגילינו שכנפיו אדומות.
הגענו לבקר בתל לכיש בעקבות המלצה של מנחה בסיור, שהמזל מזלי להכיר, במוזיאון ארצות המקרא. בעקבות שיחה מעניינת, היא המליצה לי להגיע לתל לכיש בכדי להכיר את העיר וחשיבותה.
כשהגענו לתל לכיש, גילינו שאנחנו היחידים שמבקרים שם, אז עוד לא ידענו את מי נפגוש בהמשך.
טיפסנו מעלה והגענו לשער הגדול והמרשים שהיה שם. בשנת 2016 התבצעו חפירות באיזור השער ונמצא "מקדש שער" ובו עדויות לרפורמה דתית של המלך חזקיהו ובו קרנות מזבח מקומיים שנופצו. במקום גם הוקמו שירותים, ככל הנראה כדי לטמא את המקום באופן סימבולי, לפני שהחדר נאטם.
עלינו לבמת התל, כדי לראות שרידים מבתי המגורים שהיו שם. ניתן בקלות לדמיין את המסחר שהתבצע שם. בדים, יבול, מזון לצד קולות ילדים רצים ומתרוצצים בין האנשים.
המשכנו לכיוון הארמון, הבאר ושאר השרידים מתקופות שונות במהלך ההיסטוריה. בארמון ישב מושל העיר בתקופת מלכי יהודה ושטח הארמון כ 2.5 דונם.
הקטנים שלנו, התעייפו מאוד ולכן בנקודה הזו חזרנו לרכב. שם גיליתי 2 אנשים מעניינים מאוד!
האחד, שאיתו לא שוחחתי, היה פרופ' יוסף גרפינקל, ארכיאולוג מוערך מאוד, שאני מאזינה להרצאות שלו כבר כמה שנים
והשני, חנן, תושב המקום ועובד קק"ל. איש מרשים, אדיב ונהדר ששמע מהחצי השני שלי, שירד לרגע אחד לרכב, שאני מתעניינת בארכיאולוגיה. הוא נשאר לספר לי ולשתף בידע הרב שצבר במשך השנים על תל לכיש. נהננו משיחה מרתקת ואין ספק שהשאירה טעם של עוד.
אני מניחה שאחזור לתל לכיש שוב בימים קרירים יותר כדי ליהנות מהנוף הירוק ומהרוח הקרירה.
Comments