גדלנו בשכונה מאוד מיוחדת ברחובות, שהרגישה כמו כפר קטן.
היתה לנו גינה גדולה מאוד ואמא שלי ז"ל גידלה כל מה שאפשר לדמיין.
היא היתה אוספת זרעים לתוך שקיות פלסטיק. את חלקן מכניסה למקרר ואת החלק האחר מניחה בארון הגינה. ואז בזמן הנכון, מנביטה אותם עם המון אהבה.
היו לנו חממות קטנות בכל מיני מקומות בגינה, עצי פרי שפירותיהם נעטפו בשקיות חומות כדי למנוע מהציפורים והעטלפים לנקר בהם. צמחי תבלין פזורים בכל מקום, מלפפונים ועוד..
לפני שאמא שלי יצאה לעבודה בגינה, היתה חובשת את כובע הגינה שלה, לובשת כפפות ומצמידה את הרדיו לחלון. מוזיקה היתה חלק בלתי נפרד מהבית ומהגינה. היא אהבה להאזין למוסיקה קלאסית, ליהורם גאון, למירי מסיקה ולדוד ד'אור. היא קראה בלי סוף על צמחים וגילתה שמוזיקה משפיעה עליהם לטובה
וכך הצמחים שלנו היו ברי מזל שזכו לאהבה, למוזיקה ולנתינה הבלתי נגמרת שלה. היא העניקה להם כל כך הרבה ובמיוחד אחרי שעזבנו את הבית. אז היתה נוהגת להתקשר אלי, לשאול מה נשמע ולהסביר שהיא יוצאת לגינה, שלא אדאג אם אתקשר והיא לא תענה.
הגעגועים אליה עזים ואולי הסיבה לשבוע הזה, נבעה מהם. או שאולי מתמונה מעוררת השראה שראיתי באינסטגרם של משפחה אנתרופוסופית שבחרה לחיות בפשטות כשהעיקר זה החינוך האנתרופוסופי והגינה.
וכך השבוע נתפר
מגעגועים למשהו מהילדות ומגעגועים למשהו לא ברור.
בחרתי בספרים רלוונטיים לילדים שבהם רואים מעט מחיי הכפר.
הכנתי לדורי חוברת כייפית לתרגול זיהוי מספרים 10-20, כתיבת אות פותחת ומעבר על קווי מתאר.
הכנתי גם פעילות לכתיבת מילים
אספנו את חיות הכפר שלנו למשחק חופשי ולהתאמת תמונה לחיה.
יובלי בנה לנו אדניות מעץ לגינה להכנת איזור נוסף של גינת ירק בגינה.
הילדים הכניסו אדמה עם דשן לאדניות ושתלו את השתילים השונים.
שתלנו: עגבניות שרי (נוסיף הדליה), מלפפונים, פלפלים מתוקים ופלפל חריף, סלרי ועוד..
בעצתו של אמיר כספי המדהים, בן דוד של החצי השני שלי, הוספנו אדמה, דיללנו את כמות השתילים בכל אדנית והתחלנו לתכנן את ההדליות.
נשארתי עם טעם של עוד ואני מניחה שהגינה שלי תתמלא עוד ועוד בירק, תבלינים וגידולים.
חומרים:
Comments