איזו תקופה הזויה!
לא עולה לי שום מילה אחרת לתאר כאלו ימים ואיכשהו התרגלתי כמו כולם, להזייה הזאת. הם נהיו כמעין שגרה כשהחלום לחזור שוב לימים הרגילים נראה כחלום רחוק, למרות שמתחילים לדבר עליו.
השבועיים הראשונים היו סופר קשים בגלל כ"כ הרבה דברים שנפלו עלינו אחד אחרי השני ואז בתוך כל הכאוס שגם ככה היה, עוד לפני הקורונה, קרסו שני עצי ברוש ענקיים בני 44 שנים בגינה של אבא שלי והחריבו אותה. שם בתוך כל הטירוף הזה, עלה לי חיוך.
את החיוך הזה ראיתי רק כשצפיתי בסרטון שהעלתי לאינסטגרם. פתאום הבנתי שכל הסיטואציה הזאת, של צרות בצרורות הגיעה לשיא שלה ועכשיו אולי הגיע הזמן לצחוק. כי מה עוד אפשר לעשות כשכל כך הרבה דברים קורים?
אבא שלי, בן 77, טס לחו"ל ובשהות שלו שם, עבר אירוע מוחי לא קל. (עדיף מלכתוב קשה)
עם האירוע הזה הגיע לארץ (עם כוחות בלתי נתפסים), חיכה לאור היום והגיע לפתח ביתי.
מאז אותו רגע נכנסנו למערבולת רגשית לא פשוטה שהשפיעה על כולנו וסחפה אותנו למקומות לא קלים רגשית וכמובן צפויים. כל מי שעבר דבר כזה, מבין וודאי למה אני מתכוונת.
לראות את אבא משתנה ככה, הכאיב לנו בצורה עמוקה מאוד.
אחרי כחודשיים של בדיקות רבות, עניינים שלא נגמרים, הקורונה הגיעה לארצנו ואז נוספו נדבכים רבים שתרמו לתחושת ה"צרות בצרורות". עד אותו רגע של חיוך (טפו טפו טפו (:)
כי מה אפשר לעשות?
לקבל את הדברים כמו שהם
לנשום עמוק
להפנים ש: "זה מה יש"
ולהרים את הראש מעל המים
צעד צעד
כל יום אחד נוסף
עד שהעננים מתבהרים
והסערה חולפת.
ד"ש מאחורי המסך (:
בשבוע האחרון, אני מרגישה די מאוזנת כי יש שיפור מסויים במצבו של אבא (טפו טפו טפו) ובגלל שכבר התרגלתי לכל הסרט הזה.
אז רכזתי לכם 10 דברים שעוזרים לנו לשמור על שפיות בימים המורכבים שנחתו עלינו
1. שגרת יום.
באופי שלי אני אדם הכי לא תבניתי שיש. אני ושגרה זה לא הולך ביחד, אבל מאז שהפכתי להיות אמא הבנתי עד כמה זה קריטי למערכת היחסים בבית, לרווחה האישית של כל אחד לחוד ויחד. יש פחות ריבים בזכות זה וזה עושה סדר בציפייה שלנו זה מזה.
2. מוזיקה
לי וליובל יש טעם די דומה במוזיקה והילדים לפעמים זורמים עם זה ומוסיפים את שלהם. אנחנו משתדלים לשמוע כמה שיותר עם הילדים. וכמתחשק לנו קצת זמן לעצמנו, אז משתמשים באוזניות ונעלמים לתוך העולם הפרטי.
3. אוכל
בכל בוקר אני מכינה קערת פירות גדולה לכל בני המשפחה. כיף ובריא להתחיל ככה את היום. משתדלת להכין אוכל מגוון וטעים שמעביר את הזמן בכיף.
4. סדר יום מסודר לילדים:
נתחיל בזה שהילדים צופים המון בטלוויזיה, ביו - טיוב, משחקים בפלייסטיישן, מיינקרפט ועוד..
ראמי שלי (בן 2.5) אוהב רק יו-טיוב
דורי (בן 4.5) אוהב את כל המסכים שיש
מיה (בת 9) אוהבת בעיקר יו-טיוב
יהונתן (בן 11) אוהב את כל המסכים שיש
ואני מסכימה להכל. אבל עם תנאים מסויימים.
הגדולים חייבים לסיים את המטלות היומיות שלהם ואז מה שמתחשק להם. בפורטנייט מותר שעתיים בלבד.
המטלות של הגדולים:
סידור החדר
קריאת ספר 15 דק
מטלה מבית הספר
ככה בכל בוקר מלבד שישי-שבת.
שאר הזמן, שלהם.
הקטנים זה מעט שונה.
ראם נמצא ביו-טיוב / במשחקים.
דור במשחקים / בפלייסטיישן / בטלוויזיה / במשחקים בטלפון.
שחררתי את העניין הזה, נורא קשה להילחם עם 4 ילדים במקביל, אז אני מאפשרת להם לשחק ומצאתי שזה ממש סבבה. ראם מדבר אנגלית יותר מעברית, זה ממש קטע אצלו ואנחנו כולנו סקרנים לאן יוביל. דורי נהיה אשף במשחקי פלייסטיישן ובכלל, הוא התפתח כל כך מאז הקורונה מבחינות רבות וגם הפך להיות עצמאי יותר.
5. מצגות והפעלות
לפני הקורונה, ניסינו משהו חדש שעבד מעולה והילדים המשיכו אותו בעצמם.
הגדולים מקבלים משימה בכל שישי, להכין הפעלה לכל בני הבית. זה כל כך כייפי ומהנה, הם מתלהבים מההכנה, כולנו מתלהבים מהתוצאה ורוצים עוד ועוד. עם ימי הקורונה, הם המשיכו את זה בעצמם, מיה במיוחד יוזמת את הפעילויות.
דבר נוסף שעובד מעולה, אפילו יותר, זה הכנת מצגות.
ביקשנו מהם לבחור נושא שהם אוהבים, ללמוד עליו ולהכין מצגת לכל בני המשפחה כולל חידון כלשהו. מיה ודור במיוחד נכנסו לזה, והם מכינים המון מצגות יחד. דורי אמנם צעיר אבל הוא כ"כ מתלהב מזה, שמיה מלווה אותו בכל התהליך כמעט בכל יום.
6. רעיונות שלי
טוב, על זה אין הרבה מה להרחיב מלבד לומר תודה על כל התמונות שאתן שולחות לי.
7. ספורט
האמת שמאז שחדר הכושר נסגר אני לא עושה ספורט בכלל וזה ממש חבל כי אני מאוד מתגעגעת. שולחים לי מלא סרטונים לאימונים שונים, מצויינים, אבל אף אחד מהם עד כה לא גרם לי לזוז מלבד הסרטון הזה.
זה סרטון שחברה טובה שלי שלחה לי שהפעיל את כולנו. לא הפסקנו לצחוק!
8. זמן לעצמי
המושג "זמן לעצמי" נכתב עלי, אני די בטוחה בזה.
אני צריכה זמן של שקט, אחרת לא כיף להיות לידי (:
כשיש לי זמן למחשבות, ליצירה, לשינה ולמוזיקה אני מוציאה רק דברים טובים וזה משהו שאני לא מוותרת עליו ובמיוחד בתקופה הזאת.
אני לא תמיד מתעוררת בחמש בבוקר אבל כשכן זה מושלם, וכשלא, אני מוצאת זמן במהלך היום לעצמי. הזמנתי ספרים חדשים ואני מקווה שיגיעו בהקדם ואם יהיו טובים, אכתוב לכם עליהם.
9. ציור או גינון
כשאני צריכה להתרחק מהחוץ ולהיכנס לבפנים, אני לרוב יוצאת לגנן בגינה (בגינה אני מרגישה בפנים, הגיוני?). תמיד יש מה לעשות ואף פעם זה לא נגמר. קנינו שתילים חדשים וורודים כדי להאיר את הגינה והלב.
וכשלא מתחשק לגנן, אני מציירת. לפעמים משהו מסויים ולפעמים סתם מהראש ומהלב.
10. חיבוקים, נשיקות ודגדוגים
זה החלק המהותי של התקופה הזו.
אני טיפוס של מגע, כמה שיותר, יותר טוב. אז עכשיו כל החלומות שלי מתגשמים (: אני יכולה לנשנש את כולם כמה שיותר.
למה אתן.ם מתגעגעות.ים?
אני בעיקר ליכולת לטייל איפה שאני רוצה
מתגעגעת לטיולים באתרים ארכיאולוגיים שנותנים לי המון השראה
לחברות שלי שלא ראיתי כל כך הרבה זמן
לאחותי האהובה, לאחים האהובים שלי
למשפחה של יובל שחסרה לי מאוד
לטיולים במשתלה
ולחדר כושר.
חג שני שמח,
באהבה,
מיטל.
את פשוט מדהימה ומעוררת השראה